בכוס קפה, בקוקטייל, וגם בפני עצמו – אם אתם רוצים להרשים את החבר'ה שלכם, זה הזמן להרחיב את אגף הליקרים במדף המשקאות.
תשכחו מהתדמית המיושנת שדבקה בליקרים – בשנים האחרונות הם עושים קאמבק מבורך, והם כבר מזמן לא רק על תקן קישוט למזווה או קינוח. יש גם מי שרואים בהם אלטרנטיבה טובה ומרעננת ליין.

למה זה קורה? הסיבה הראשונה היא הקורונה, שמילאה תפקיד משמעותי בחזרתם של הליקרים למרכז הבמה. השהות הממושכת בבתים והצורך לשכך את הדכדוך מהסגרים באמצעות אלכוהול, גרמה לרבים להתנסות בהכנת משקאות ביתיים, ואלו הולידו גרסאות חדשות ומרעננות למשקה הוותיק. אך הסיבה המרכזית היא פריחתם של ברי הקוקטיילים למיניהם, שצצים בארץ כפטריות אחרי הגשם. בל בוי התל אביבי, גטסבי הירושלמי וגם אימפריאל שהיו ממפיצי הבשורה, גרמו לישראלים להתאהב מחדש במשקה הממותק ורבים החלו לשלב אותו בקוקטיילים ביתיים שמבוססים על ליקרים בטעמים שונים.

הליקר, יש לציין, לא בא להחליף את היין. אך בכל זאת יש לו כמה יתרונות מובהקים: הוא קליל יותר, אחוזי האלכוהול שלו גמישים ויכולים לנוע בין 15%-40%, והוא יכול להתאים גם לאלו שאינם חובבי אלכוהול כבדים או  אנשים שחשוב להם לתפקד אחרי השתייה. ליקרים מבוססי שמנת גם יכולים לשמש כבסיס או כטוויסט לקפה שאתם מגישים לאורחים שלכם, שישאיר אותם פעורי פה.

בניגוד ליין, אינכם צריכים להיות אניני טעם כדי להבחין בין ליקר זול למשובח. בליקרים מתקיים הכלל הפשוט – what you see is what you get. החיך שלכם יעשה עבורכם את העבודה. הליקרים גם מאפשרים חווייה עשירה של טעמים וסגנונות ואין גבול למשחקים שאפשר לעשות איתם. להגיש כוס יין זה תמיד נחמד וקלאסי, אבל אם אתם רוצים להדליק את החברים שלכם – תחזוקת בר ביתי של ליקרים מעניינים בשילוב רום, ברנדי, עראק, וויסקי וטקילה תהפוך אתכם לדבר הכי נכון בחבר'ה.

המשקה שמסייע בעיכול
אז מהו בעצם ליקר? מדובר במשקה ממותק, המבוסס על חומרי גלם מהטבע כגון עשבי תיבול, תבלינים, אגוזים, זרעים ופירות. אלו עוברים תהליך תסיסה מיוחד באמצעות סוכר ומים. במהלך התהליך מומר הסוכר הטבעי שבתוך הפרי לאלכוהול פעיל. זהו למעשה החלק המשמעותי ביותר בתהליך הייצור – יצירת תסיסה מדויקת ומאוזנת בהתאם לטעם ולארומה הרצויים.

להמתקת המשקה נוהגים להוסיף גם סוכר או דבש. בבואכם לדגום ליקר ולעמוד על איכותו, מומלץ להתמקד גם בתוספות שלו. למשל לבדוק מהו הממתיק – האם מדובר בסוכר קנים טהור או סירופ זול? ככל שחומרי הגלם יותר קרובים לטבע ככה הוא יהיה איכותי יותר. בנוסף, הדרך הטובה ביותר לעמוד על טיבו של ליקר היא לבחון איך הוא זורם בתוך הכוס. אם הוא נדבק אליה בצורה אגרסיבית – סימן שיש לו תכולת סוכר גבוהה מאוד וככל הנראה גם טעמי לוואי. הליקרים האיכותיים יותר לרוב ינועו בחופשיות בתוך הכוס, ויהיו בעלי מראה קליל יותר. ליקרים יכולים להיות מוגשים בתחילת הארוחה כאפריטיף (פותח תיאבון) או בתום הארוחה כדג'יסטיף (סוגר תיאבון), ואף ידועים בתור משקאות המסייעים בעיכול. 

קיימים בשוק מגוון ליקרים ונהוג לחלק אותם למספר סוגים מרכזיים. ליקרים מבוססי תבלין, כמו למשל שארטרז, קמפרי וייגרמייסטר; ליקרים מבוססי אניס, בהם ניתן לכלול עראק ואוזו; ליקרים על בסיס יין ותבלינים (ורמוט אקסטרה דריי) ליקר על בסיס וויסקי ועשבים (דרמבוי) וליקרים על בסיס שמנת (בייליס, אמרולה). אך מעבר למותגים הוותיקים, בעקבות הפיכתו של הליקר לפופולרי מספר יקבי בוטיק החלו לייצר ליינים של ליקרים איכותיים שמשדרגים כל בר משקאות ביתי. 

המתכונים נשמרו בסוד
קצת על ההיסטוריה של הליקר: הוא קיים בעולם מאות ואף אלפי שנים, ולעיתים קרובות ניתן לאנשים כתרופה משכחת כאבים. האלכוהול המזוקק שימש לשימור עשבי התיבול שלוקטו מהטבע, ומי שהחזיק בסודות הייצור שלו היו לא אחרים מאשר נזירים אירופאים ששלטו בתעשייה עד לתחילת המאה ה-20.

הסוג המיתולוגי והמוכר ביותר הוא השארטרז, שנוסד בתחילת המאה ה-17 ועשוי מלמעלה ממאה מרכיבים בוטניים שחלקם עדיין שמורים בסוד. עד כדי כך, שברשימות הקניות של הנזירים לפעמים היו מכניסים גם רכיבים שקריים כדי למנוע העתקות.
יש מי שטוען שהליקר הרבה יותר ישן משנדמה. משקאות מבוססי אורז, דבש ופירות אותרו בחפירות ארכאולוגיות, ומשערים שהגרסאות הראשונות למשקה הומצאו עוד הרבה קודם, כ-7000 שנה לפני הספירה. חלקן אף נדגמו בכפר ניאוליתי עתיק בסין.
היתרון המובהק של הליקרים הוא שבניגוד ליין או בירה, ניתן להכין אותם בבית בתהליך לא מסובך (אם כי מצריך קצת סבלנות) וגם לא יקר. רוב המתכונים כוללים השריה של פירות, אלכוהול וסוכר.

רגע לפני שהתאנים יורדים מהמדף, הנה מתכון לליקר תאנים שיעיף לכם את הסכך.

ליקר תאנים קייצי ומרענן:
מצרכים:
1 ק"ג תאנים טריות ובשלות
כוס וחצי סוכר
בקבוק וודקה אבסולוט (או כל וודקה נקייה אחרת)

הוראות הכנה:
שוטפים את התאנים היטב וחותכים אותם לעיגולים דקים.
בתוך צנצנת יוצרים שכבות – תחילה שכבה של תאנים ומעליה שכבה של סוכר.
מכסים את הצנצנת בבד נושם באמצעות גומייה (לא לסגור אותה עם מכסה, חשוב שהצנצנת תהיה מאווררת).
מניחים במקרר למשך שבוע. מדי יום מערבבים את התכולה כדי למנוע משקעים.
אחרי שבוע מוסיפים 750 מ"ל וודקה ומשאירים את התערובת למשך שבוע נוסף במקרר.
בתום השבוע הליקר יהיה מוכן. לאחר מכן מסננים אותו וסוחטים באמצעות בד צפוף ואת הנוזל מעבירים לתוך כלי אחר.
מגישים לפני הארוחה או בסיומה. מומלץ לאחסן במקפיא (הליקר לא קופא ונותר צונן ונעים לשתייה).